לא איכפת לי מהכף, מהמזלג, מהכפית או מהמזלג הקטן. איכפת לי מהסכין. כי הסכין יכולה להתקלקל.

מגישה בלונדינית חמודה: ברוכים הבאים לתוכנית הבישול של השף אנטון פלוברי. היום אנטון מגיע לדירתו התל אביבית של בן.

מגישה: "אנטון, מה תבשל לנו היום?"

אנטון (במבטא צרפתי כבד): "דנה, אני מצטער… לא אמרו לי שככה יהיה זה. הגעתי לפה לפני שעה. אין לו כלום. תסתכלי במקרר. מה יש לנו פה? צנצנת טונה פתוחה. את יודעת שזה צובר חלודה?

מגישה: אנטון, מספיק להתלונן. אתה יודע שיש פה מספיק שפים ישראלים שישמחו לקבל את העבודה שלך?

בן: כן האמת שהתכוונתי לאכול את זה השבוע. לחלודה לוקח זמן להתפתח.

אנטון: חוץ מזה יש חומר דביק בתחתית של המקרר.

בן: כן נשפך לי בירה לפני כמה זמן. שמתי כמה בקבוקים בפריזר כדי לקרר את זה כמו שצריך ושכחתי את זה יומיים אז אחד הבקבוקים התפוצץ. את זה לא מלמדים בבית ספר לבישול הא אנטון?

אנטון: למזלי הגעתי לפה לפני ארבע שעות אז היה לי זמן לנקות את כל הכלים מחדש. המחבתות היה קטסטרוף! מלא – איך אומרים – ז'יפה!

קאט – כעבור שעה

מגישה: ואו אנטון איזה ריח נפלא. בוא תסביר לנו מה הכנת.

אנטון: מצאתי בפריזר דג קפוא והשתמשתי בתבלינים היום יומיים ליצור מנה ים תיכונית משביעה. את היין הבאתי בעצמי.

חחחח (אנטון והמגישה צוחקים)

מגישה: בן מאיפה הדג?

בן מתבונן בחשש באנטון. אה… קניתי את זה. אמרתי לעצמי שחשוב לאכול דג סלמון

אנטון: מקרל

בן: כן… מקרל מדי פעם.

מגישה: הצטרפו אלינו בשבוע הבא כאשר נצא מתל אביב ונעבור לדרום ונלמד איך לבשל מטעמים מקופסאות שימורים במקלט.