אני לא יודע איך הגעתי לפה, לגן עדן של לוחמים פלשתינאים (דבר המתרגם – גיהנום). ביום לפני שחיל האוויר הישראלי הפציץ את הבית שלי, קיבלתי מהם מכתב מוזר שירד מהשמיים, שכתב שהולכים להפציץ לי את הבית ביום זה וזה ובשעה כזאת וכזאת.

הזיכרון שלי לא משהו אז שמתי תזכורת בפלאפון, אבל בטעות עשיתי תזכורת שקטה, ולכן לא שמתי לב כשהתזכורת קפצה 15 דקות לפני הפיצוץ.

עכשיו לגבי הסיבה שהגעתי לגן עדן של לוחמים ערבים, אני לא מבין בדיוק. לפני חצי שנה נתתי לחאליד, בחור באמת מקסים,  להכנס כדייר משנה לבית שלי, אבל לא היה לי מושג שהוא טרוריסט! אוקיי נכון הוא הסתגר הרבה בחדר, ומדי פעם יצא מהבית עם כובע שאהידים, אבל חשבתי שזו האופנה החדשה של הצעירים.

המרגמות וחומרי הנפץ שלו שנמצאו ליד ערכת הקפה? הוא אמר לי שהוא עושה פעלולים לסרטים. בסך הכל הוא היה בחור נחמד. אמנם אנס שתיים מהבנות שלי, אבל כשהערתי לו על זה הוא הבטיח שיתן לי 10 כבש ברגע שיסיים את המשימה הבאה (אם רק הייתי מבין שהוא ציני ושהמשימה הבאה היא התאבדות…)

בכל מקרה אני חייב לזוז, אני חייב להכנס ללבה הרותחת לשעתיים ואחר כך לקבל הלקאות 7 שעות רצוף. האמת לא הרבה יותר גרוע פה מאשר בעזה.

אנחנו קוראים לכם, ימנים, שמלאנים, דתיים, ואזרחים מכל קצוות המדינה, להצטרף למען המאבק הצודק שלנו המתנגד לפעילות המתקיפה של כוחותינו.

אם צה"ל היו מפציצים את הבתים שלכם, בעודכם אזרחים חפים מפשע, איך הייתם מרגישים? זה מה שקורה כל יום לאזרחי עזה.