הפיכת השיר סליחות לסליזי

סליחות
ביצוע: יהודית רביץ
מילים: לאה גולדברג
לחן: עודד לרר

איזה שיר מחרמן, לאה יא שדה קטנה!

באת אלי את עיני לפקוח, –קדימה, עיניים לפקוח רגליים לפתוח

וגופך לי מבט וחלון וראי,  –מציצנית הא?

באת כלילה הבא אל האוח  — יש דימויים יותר מחרמנים מלילה ואוח אבל אם זה עובד בשבילך (פותח חנות)…

להראות לו בחושך את כל הדברים. –להראות לו??? לו??? איזה משפט מוריד! יהודית באמת!

ולמדתי שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף  –אוקיי יש לך סטייה מינית קלה, לא נורא

וריח ילדות ריח דבק ואורן  –את ממש קינקית הא?

הוא ניחוח לילו של הגוף.  –היית מעדיפה שאני אתקלח לפני?

אם היו עינויים – הם הפליגו אליך  –אז את בקטע של סאדו מאזו?
מפרשי הלבן אל האופל שלך  –ידעתי, בתולה

תנני ללכת הו תנני ללכת  –איך אני שונא שאתן עושות את זה בדיוק לפני הסקס!

לכרוע על חוף הסליחה  –יפה, עכשיו תשתקי ותני לי לזיין אותך דוגי סטייל

תנני ללכת תנני ללכת…  –פה אני מפסיק להקשיב ורק מזיין

בדיחות רחוב: קפוארה

בקפוארה יש כמה דברים מעצבנים:

1. האנשים שמנגנים בכלי הנגינה בקפוארה לא היו בשיעור כלי נגינה בחייהם. אני אוהב לשמוע מוסיקה שמנגן מישהו שאני יודע שעבד קשה בשביל לרכוש את מיומנות הנגינה שלו. ה-40 שקל שאני משלם חלקם הלכו ל-6 שנים לימודי פסנתר, לעזעזל!

2. המוסיקה לא ברורה בקפוארה. כל מה שצריך זה מישהו שישיר בצורה אתנית: "פא- נא-נא מה, פא- נא-דה-מה-בה-בה.."

3. קפוארה זה מעניין לחצי שנייה, ואז זה אנשים שבועטים אחד בשני ל10 דקות משעממות, ואז אחד עושה תרגיל, עניין לחצי שנייה, ואז עוד 10 דקות שעמום.