אני נודד ברחובות תל אביב. מזיע כולי. ממש חם היום ולח. אני עובר ליד מקום של אוכל סיני זול ונמשך למזגן ששם. הקיוסק פתוח אז רוב המזגן יוצא החוצה. לא איכפת לו? כמה צריכים לקנות בשעה כדי שהוא ישאר ברווח? אני קונה מוקפץ. המוכר שואל אותי: "עוד משהו?", הוא יודע שאני צמא. רואים את זה לפי השפתיים היבשות שלי. ואני אומר לו "כלום תודה":

1. אין מצב שאני מוציא 8 שקלים על פחית קולה מסכנה.

2. אני כל כך צמאאאאא. והמוקפץ יצמיא אותי אפילו יותר.

3. יופי, אמנם אני אתייבש אבל לפחות חסכתי 8 שקלים. מעניין אם יהיה לזה משמעות בסוף החודש – האם ה-8 שקלים האלה יוכיחו את עצמם בעו"ש ב9 לחודש?

לבקש ממנו כוס מים? הוא יביא לי אותה בצורה הכי נוראית. ימזוג מהברז מלא החיידקים והאבנית. המים יהיו עכורים. זה הטריק שלהם. ככה אנחנו קונים גם שתייה.

שיקולים:

1. סחיבה והשקעה - מים מינרלים דורשים ללכת לסופר בבה, ולסחוב את המים עד הבית. מצד שני זו הזדמנות לצאת מהבית, אולי לפגוש בחורות. מצד שלישי גם כשאתה מנסה להראות בסדר כשאתה סוחב שתי שישיות – רואים שאתה נאבק על כל מטר התקדמות.

2. מחיר – כי חסכנו על הכל, על מים לא נחסוך?

3. טעם – אם אין הבדל למה למים מהברז יש טעם של מעקה ברזל חלוד?

4. בריאות – באפריקה הם שותים מי ברז כל החיים ומסתדרים. אתה רוצה להיות כמו באפריקה?

5. איכות הסביבה – אתה ממחזר בקבוקים של מים מינרלים? אפשר למחזר אותם רק פעמיים! על מי אתה עובד?! אתה רוצח את הסביבה! כלב.

6. נקיון הדירה – למה מצטברים עשרות בקבוקים ריקים בכל פינה בדירה?