להלן ציטוטים של סטיבן רייט:

כל אלו שמאמינים בפסיכוקינזיס שירימו לי את היד.

כמעט הייתה לי חברה קוראת מחשבות אבל היא נפרדה ממני לפני שנפגשנו.

אוקיי, אז מהי מהירות החושך?

איך אתה יכול לדעת אם נגמר לך דיו בלתי נראה?

אם הכל הולך טוב, סימן שפספסת משהו.

שאפתנות היא תרוץ עלוב בשביל מי שאין לו מספיק שכל להיות עצלן.

עבודה קשה משתלמת בסוף בעתיד. עצלנות משתלמת עכשיו

לכולם יש זיכרון צילומי. פשוט אין להם פילים.

ברך: אביזר למציאת רהיטים בחושך.

הרבה אנשים זונחים את מודעות הדרושים ברגע שהם מוצאים עבודה.

אני מתכוון לחיות לעד. עד כה אני מצליח.

הצטרף לצבא, הכר אנשים מעניינים, הרוג אותם.

ריקוד הוא ביטוי אנכי לצורך אופקי.

מה קורה אם חולה אנוש מפחד עד מוות?

פעם היה לי ראש פתוח אבל המוח שלי כל הזמן זלג.

לא הצלחתי לתקן לך את הבלמים, אז עשיתי שהצופר יהיה רועש יותר.

למה מגדות עתידות מבקשים לדעת מה השם שלך?

אם אתה לא מצליח בפעם הראשונה, השמד את הראיות שניסית.

אם אתה לא מצליח בפעם הראשונה, צניחה חופשית היא לא בשבילך.

מסקנה היא המקום בו נמאס לך לחשוב.

נסיון זה משהו שאתה רוכש רק אחרי שאתה צריך אותו.

ככל ששולחן הרנטגן קר יותר, כך כמות הגוף שלך שצריכה להיות עליו עולה.

קושי החמאה נמצא ביחס ישר לרכות הלחם.

חומרת גירוד היא פרופורציונלית לאפשרות להגיע לגירוד.

לגנוב רעיונות ממישהו זה גניבה ספרותית. לגנוב מהרבה זה מחקר.

אתה לא באמת לומד לקלל עד שאתה לומד לנהוג.

יום ראשון זו דרך נוראית לבלות שביעית מהחיים.

ככל שתפגר מהר יותר, כך יהיה לך יותר זמן להשלים את הפער.

מצפון נקי הוא בדרך כלל סימן לזכרון גרוע.

אם אתה חייב לבחור בין שתי רעות, בחר את זו שלא ניסית אף פעם.

שינוי הוא בלתי נמנע… חוץ מאשר כשמדובר במכונות ממתקים.

פראייר וכספו יפרדו בקרוב.

תכנן להיות ספונטני מחר.

אם אתה חושב שלאף אחד לא איכפת ממך, נסה לפספס כמה תשלומים.

יתכן שסמים לא מובילים לשום מקום, אבל זו לפחות דרך עם נוף.

הייתי הורג בשביל פרס נובל לשלום.

חשבונות עוברים בדואר במהירות כפולה מצ’קים.

לווה כסף מפסימיסטים – הם לא מצפים אותו בחזרה.

חצי מהאנשים שאתה מכיר הם מתחת לממוצע.

99 אחוז מעורכי הדין הורסים את שמם הטוב של היתר.

42.7 אחוז מכל סטטיסטיקה מומצאים באותו הרגע.

מצפון זה מה שכואב כשכל החלקים האחרים מרגישים כל כך טוב.

מצד שני, אפשר לראות את התחת.

הייתי עצוב כי לא היו לי נעליים, עד שפגשתי באדם שלו היו לו רגליים. אז אמרתי לו: “יש לך נעליים שאתה לא משתמש בהן?”

תאוריית האבולוציה שלי היא שדרווין היה מאומץ.

סקי קרוס קאנטרי זה נהדר אם אתה חי במדינה קטנה.

צליחת הכנרת היא כיפית אם מפלס המים הוא מספיק נמוך.

האם ישנת טוב? לא, עשיתי כמה טעויות.

השיננית שלי חמודה. בכל פעם שאני מבקר, אני אוכל חבילת וופלות שלמה בעודי מחכה בלובי. לפעמים היא צריכה לבטל את שאר הפגישות שלה לאותו היום.

הגרביים שלי כן תואמים. יש להם את אותו העובי.

אדוני השוטר, אני יודע שנסעתי מעל 90 קמ”ש, אבל לא תכננתי לנסוע שעה.

ביליתי את כל הלילה במשחק פוקר עם קלפי טארוט. היה לי פול האוס וארבעה אנשים מתו.

הלכתי לטמבור לקנות צבע משומש. היה לזה צורה של בית. קניתי גם בטריות, אבל הן לא היו כלולות

הלכתי למוזאון בו היו כל הראשים והזרועות מהפסלים במוזיאונים האחרים.

זה עולם קטן, אבל לא הייתי רוצה לצבוע אותו.

כרגע יש לי אובדן זיכרון ודג’ה וו בו זמנית.

אתה מכיר מילה נרדפת לתזאורוס?

כשאני משועמם מאוד אני אוהב לנסוע למרכז תל אביב ולמצוא מקום חנייה מעולה. אז אני יושב במכונית וסופר כמה אנשים שואלים אותי אם אני יוצא.

כשנכנסתי לסנטר, השומר שאל אם אני נושא נשק. שאלתי אותו, “איזה אתה צריך?”

אי אפשר להשיג הכל. איפה תשים את זה?

להרבה אנשים יש פחד גבהים. לא לי, לי יש פחד רוחבים.

אם היית רוצה לירות בפנתומימאי, היית משתמש במשתיק קול?

שתלתי זרעי ציפורים. ציפור בקעה. עכשיו אני לא יודע מה להאכיל אותה.

הדודה שלי נתנה לי ווקי טוקי ליום הולדת. היא אומרת שאם אני אהיה טוב, היא תתן לי את המכשיר השני שנה הבאה.

הלכתי לבנק וביקשתי להלוות כוס כסף. הם שאלו למה, אז עניתי שאני הולך לקנות סוכר.

אני אוכל גבינה שווצרית מבפנים החוצה.

סבלתי מאמנזיה פעם או פעמיים בעבר.

קניתי כרטיסי לוטו במליון דולר. זכיתי בדולר.

קיבלתי מכתב שרשרת בפקס. עכשיו אני צריך לפקסס שטר דולר לכל האנשים ברשימה.

תקעתי את הטלפון בחשמל איפה שהבלנדר היה. צלצלתי למישהו. הוא ענה “אאאאאאאאאההה”

לחבר שלי דוד יש רגל אחת. הלכתי לבית שלו. לא יכולתי לעלות במדרגות.

למה אנשים ששייכים למועדון מעריצים הם אלו שאף פעם לא הולכים למועדון רגיל?

כשהייתי בצופים, החלקתי ושברתי את הירך. אישה זקנה הצטרכה להעביר אותי את הכביש.

שותף שלי אימץ פיל כחיית מחמד. עכשיו הוא נאבד. הוא איפשהו בדירה.

עישון פוטר בעיות משקל…בסופו של דבר…

צילמתי את השעון שלי. עכשיו יש לי זמן פנוי.

לקחתי קורס בהמתנה מהירה. עכשיו אני יכול להמתין שעה תוך עשר דקות.

אני אוהב לאכול גבינה שוויצרית. אבל אני רק מנשנש. אני מגדיל את החורים.

עברתי לגור בבית חשמלי. שכחתי את האור במרפסת דלוק וכשחזרתי הבייתה הדלת לא נפתחה.

אתם מכירים את זה שאתם קוראים במיטה. ואתם קוראים…קוראים… ופתאום שמים לב שהעיניים שלכם סגורות?

אתם מכירים כשאתם נרשמים לניסוי פסיכולוגי, ואף אחד אחר לא מגיע, ואתם חושבים שאולי זה חלק המניסוי.

חברה שלי דנה היא נודיסטית. הלכתי אליה לבית. לארונות שלה אין דלתות ולקירות שלה יש טפטים שקופים.

דנה משחקת סטריפ פוקר. כל פעם שהיא מפסידה היא לובשת פריט אחר.

השמיים נופלים….אה, לא, אני מעדתי אחורה.

בצורות קורות כי אלוהים לא שילם חשבון מים.

קלישאה ישנה היא אחת כזאת?

גשם יורד למטה בלבד. אלוהים לא עושה חלונות.

היה רשום בשלט “מתחת לשמונה פריטים”, אז הגעתי לקופה מניף קרטון ביצי חופש.

שכרתי כרטיס לוטו. זכיתי במליון דולר. אבל הייתי חייב להחזיר הכל.

צילמתי מראה. עכשיו יש לי מכונת צילום נוספת.

התעצבנתי על חבר. הוא לא הסכים להלוות לי חולצה, למרות שלא היו לי בגדים. אז הלכתי למכירת חיסול, ושילמתי כדי ששלום יחסל אותו.

בפברואר נסעתי לקנות בגדים. כשהגעתי לחנות גיליתי שפספסתי את מכירת סוף עונה בכמה ימים. אז ניסיתי לשכנע את המוכרת שלפי החזאי ביום חמישי ירד גשם.

הלכתי למסעדה צרפתית מפוארת, היא נקראה “דג’ה וו”. המלצר הראשי אמר “אני לא מכיר אותך מאיפשהו?”

שבוע שעבר שכחתי איך לרכב על אופניים

לקחתי שיעורי אופניים, אבל יכולתי לממן רק חצי מהם. עכשיו אני יודע לרכב על חד אופן.

קיבלתי הרעלת קיבה היום. אני לא יודע מתי אני אשתמש בזה.

הרכבתי את המזגן שלי הפוך. נעשה קר בחוץ. החזאי היה מבולבל. “היה אמור להיות חם היום”.

נעשיתי לחוץ ביום הולדת שנתיים שלי, כי הכפלתי את הגיל תוך שנה. חשבתי, אם זה ממשיך ככה, עד גיל 6 אני אהיה בן 90.

ספוגים גדלים באוקיינוס. זה הורג אותי. אני תוהה כמה האוקיינוס היה עמוק אם זה לא היה קורה.

שמתי קפה אינסטנט במיקרוגל וכמעט חזרתי בזמן.

אפילו נחשים מפחדים מנחשים

אתם מכירים כשאתם עולים במדרגות, ואתם מגיעים למעלה אבל חושבים שיש עוד מדרגה?

שני תינוקים נולדו באותו יום בבית חולים. הם שכבו והסתכלו אחד על השני. אז המשפחות שלהם באו ולקחו אותם. שמונים שנה לאחר מכן, בצירוף מקרים ביזרי, הם שוכבים באותו בית חולים על ערש דווי, אחד ליד השני. אחד מסתכל על השני ואומר “נו אז מה אתה חושב?”

בזבזתי את כל כספי על פקסימיליה. עכשיו אני יכול לפקסס רק בגוביינה.

אם היתה טעות כתיב במילון, איך היינו יודעים על כך?

אם אלוהים יקח סמי הזייה, האם הוא יראה אנשים?

בבית שלי יש מתג אור שלא עושה כלום. כל כמה זמן אני הייתי מדליק אותו ומכבה רק לבדוק. אתמול, צלצלה אלי אישה ממדגאסקאר. היא אמרה “תפסיק עם זה”

כתבתי ספרי ילדים. לא בכוונה.

כתבתי שיר, אבל אני לא יודע לקרוא תווים אז אני לא יודע איך זה נשמע. כל כמה זמן כשאני מאזין לרדיו אני אומר “יש מצב שכתבתי את זה”

את גרה פה הרבה?

התעוררתי בוקר אחד, ולא מצאתי את הגרביים, אז צלצלתי למודיעין. אמרתי לבחורה שענתה שאני לא מוצא את הגרביים. היא אמרה שהם מאחורי הספה. והם היו!

כשהייתי קטן היה לי ארגז חול. זה היה ארגז חול טובעני. הייתי ילד יחיד…בסופו של דבר.

בקבוק מים. ערבבתי את זה בעצמי. שני חלקים H, חלק אחד O. אני לא סומך על אף אחד.

אני עוזב למאדים שבוע הבא, אז אם יש לך ארגזים…

ראיתי בנק שבו היה כתוב “בנקאות 24 שעות”, אין לי כל כך הרבה זמן.

הלכתי למסעדה שהגישה ארוחת בוקר בכל זמן. אז הזמנתי טוסט ברנסנס.

הלכתי לחנות כלבו. לא נתנו לי להוציא שום מוצר מחוץ לחנות.

פעם עבדתי בחנות אוכל בריאות. בחור נכנס ושאל אותי “אם אני ממיס קרח יבש, אני יכול להתקלח בלי להרטב?”

אני אוהב ללכת לקניות. אני אוהב לעבוד על המוכרים. הם שואלים אם הם יכולים לעזור לי ואני אומר “יש לכם משהו שאני אוהב?” אז הם שואלים איזו מידה אני ואני אומר “אקסטרה מדיום”

ראיתי בקבוק קטן של אפטרשייב ושאלתי אם זה במבצע. הבחורה אמרה, זה חינם עם כל רכישה. אז שאלתי אם מישהו קנה היום.

הייתה הפסקת חשמל בקניון אתמול. עשרים איש נתקעו במדרגות הנעות.

קניתי לאחי נייר עטיפה לחג המולד. לקחתי את המתנה לחנות לעטיפת מתנות וביקשתי מהם לעטוף את זה, אבל בעטיפה שונה, כדי שהוא ידע מתי להפסיק לקרוע את העטיפה.

לא מצאתי את השלט רחוק לשלט רחוק.

המצאתי את החוט המאריך האלחוטי.

ראיתי חבר קרוב . הוא שאל למה אני לא מתקשר אליו. אמרתי “אני לא יכול. אין בטלפון החדש שלי את הסיפרה 5.” הוא אמר “כמה זמן יש לך אותו?” אמרתי “אני לא יודע, בלוח שנה שלי אין 7″.

היום חייגתי טעות במספר. מהצד השני נשמע “הלו?” אמרתי “אני יכול לדבר עם רמי?” הם אמרו “אה… לא נראה לי, הוא בן חודשיים” אז אמרתי “אני אחכה”

השותף שלי קנה פיל כחיית מחמד. ואז הוא נאבד. הוא איפשהו בדירה.

התקנתי גג נפתח בדירה שלי. האנשים שגרים מעלי רותחים מזעם!

כל האנשים שגרים בבניין שלי משוגעים. הבחור שגר מעלי מעצב כדורי פרווה סינטטיים לחתולים מחרסינה. האישה בקצה המסדאון שלי ניסתה לשדוד סופרמרקט עם אקדח מדבקות מחיר. היא אמרה להם: תנו לי את כל הכסף בכספת, או שאני מורידה את המחירים של כל הסחורה בחנות!

בבית שלי יש מתג אור שלא עושה כלום. מדי פעם אני מרים אותו למעלה ולמטה. אתמול, קיבלתי שיחת טלפון מאישה בגרמניה. היא אמרה – תפסיק עם זה.

עושה עבודות בית. שמתי טפט של לבנים מזויפות על קיר לבנים, רק כדי שאני אהיה היחידי שאדע. אנשים באים אלי ואני אומר: קדימה, תרגישו את זה… זה מרגיש אמיתי.

בבית שלי יש לי ציורי קיר על התיקרה של החדרים למעלה… ככה אני לא צריך לעלות למעלה אף פעם.

יום אחד הייתה הפסקת חשמל והייתי צריך להשתמש בפלאש של המצלמה כדי להאיר. הכנתי סדנביץ' וצילמתי 50 פעם את הפנים שלי. השכנים חשבו שיש ברק בתוך הבית שלי.

כל הצמחים שלי בבית מתו. יריתי בהם אתמול. לפני זה התגריתי בהם על ידי כך שהשקיתי אותם עם קוביות קרח.

יש לי אח מיקרוגל בבית שלי. לפני כמה ימים שכבתי ונרגעתי על השטיח בערב למשך 2 דקות.

דנה ואני גרנו בבית שפעל על חשמל סטטי. אם רצית להפעיל את הבלנדר, היית צריך לשפשף בלונים על הראש שלך. אם רצית לבשל בתנור, היית צריך להוריד סוודר מאוד מהר.

קניתי בית, ברחוב חד סטרי ללא מוצא. אני לא יודע איך הגעתי לשם.

הלכתי לחנות טמבור וקניתי צבע משומש. הוא היה בצורת בית. קניתי גם בטריות, אבל הן לא היו כלולות, אז הייתי צריך לקנות אותן שוב.

שלשום הגעתי מאוחר הבייתה, וניסיתי לפתוח את הדלת עם המפתחות של האוטו. הבית הותנע, אז לקחתי אותו לסיבוב. נסעתי מהר מדי, ושוטר עצר אותי. הוא שאל איפה אני גר. עניתי לו – ממש כאן. לאחר מכן, החניתי אותו בכניסה לכביש המהיר, יצאתי, והתחלתי לצעוק – צאו לי משביל החנייה!

הבית שלי הוא ממול כביש מהיר. זה לא מפריע לי, חוץ מהעובדה שאני צריך לצאת מהחנייה ב90 קמ"ש.

הייתה תקופה שלא היה לי אוטו. היה לי הליקופטר. לא היה לי איפה לחנות, אז פשוט קשרתי אותו לעמוד והשארתי אותו דולק.

חיברתי את דוושת הגז לאורות הבלמים. כעת, כשאני שם גז, אנשים מאחורי בולמים בפתאומיות, ואני כבר לא שם!

החלפתי את האורות ברכב שלי לאורות מועדון מרצדים, כך שזה נראה כאילו אני היחידי שזז.

הייתי חייב להפסיק לנסוע ברכב שלי. הגלגלים שלי קיבלו סחרחורת.

פעם חניתי ליד מפעל מדחנים. לא יכולתי לחנות בשום מקום.

יש לי מזכירה אלקטרונית באוטו. כשמישהו מצלצל היא אומרת: אני בבית כרגע, אנא השאירו הודעה ואני אחזור אליכם כשאצא.

יום אחד נסענו מאילת עד מטולה. התחלפנו ביננו כנהגים. כל קילומטר. היתה לנו רק דיסק סינגל אחד לכל הנסיעה. אני לא זוכר  מה זה היה.

ראיתי שלט – אזור מנוחה 25 ק"מ. זה ענק. יש אנשים מאוד עייפים כנראה.

נסעתי 100 קמ"ש ועצר אותי שוטר. "אתה יודע שהמהירות המותרת באזור זה היא 70קילומטר לשעה? "כן אדוני השוטר, אבל לא התכוונתי לצאת לכל כך הרבה זמן"

הצטלמתי במטושטש לתמונת רישיון נהיגה בכוונה. אז, כל פעם ששוטר עוצר אותי, הוא מסתכל ברשיון, מקרב ומרחיק את התעודה תוך כדי מיצמוץ, ובסוף מחזיר לי אותה ונותן לי ללכת.

לפעמים, כשממש משעמם לי, אני נוסע למרכז תל אביב ומוצא חנייה מעולה. אז אני יושב באוטו וסופר כמה אנשים עוצרים ושואלים אותי אם אני יוצא.

אתמול חניתי באזור גרירה. כשחזרתי כל בלוק נעלם.

אני שונא כשנרדמת לי הרגל באמצע היום כי אז זה אומר שהיא תהיה ערה כל הלילה.

כשהתעוררתי חברה שלי שאלה אותי: ישנת טוב. עניתי לה – לא, עשיתי כמה טעויות.

ניסיתי לחלום בהקיץ, אבל המחשבות שלי נדדו כל הזמן.

יום אחד חזרתי ממש מאוחר ונרדמתי על צלחת לווין של מישהו. החלומות שלי שודרו בטלוויזיות בכל העולם.

התיישבתי ליד בחורה יפה בבר. היא הסתכלה עלי ואמרה לי – היי, יש לך שני זוגות גרביים לא תואמים. אמרתי – אני יודע, אבל בשבילי הם תואמים כי אני הולך לפי עובי.

קניתי קלטת לימוד ספרדית. הפעלתי אותה והלכתי לישון. הקלטת נתקעה. למחרת יכולתי רק לגמגם בספרדית.

עמדתי להקליט קלטות מתקליטים, אבל התבלבלתי בכיוון. כשהחזרתי את התקליטים לחבר שלי הוא הופתע שהם היו חלקים לגמרי.

יש קו דק בין דייג לבין לעמוד בחוף כמו אידיוט

[התייחסות למים] אני הכנתי את זה בעצמי. שני חלקים H, חלק אחד O. אני לא סומך על אף אחד!

אומרים שאנחנו 98 אחוז מים. אנחנו ככה קרובים לטבוע (מרים כוס). אני אוהב לחיות על הקצה.

קניתי אבקת מים, ולא ידעתי מה להוסיף להם.

נולדתי בניתוח קיסרי, אבל אי אפשר לשים לב. רק כשאני יוצא מהבית, אני יוצא דרך החלון.

כשהייתי קטן, סבא שלי הכריח אותי לעמוד בארון ל5 דקות בלי לזוז. הוא אמר שזה אימון מעלית.