בקפוארה יש כמה דברים מעצבנים:
1. האנשים שמנגנים בכלי הנגינה בקפוארה לא היו בשיעור כלי נגינה בחייהם. אני אוהב לשמוע מוסיקה שמנגן מישהו שאני יודע שעבד קשה בשביל לרכוש את מיומנות הנגינה שלו. ה-40 שקל שאני משלם חלקם הלכו ל-6 שנים לימודי פסנתר, לעזעזל!
2. המוסיקה לא ברורה בקפוארה. כל מה שצריך זה מישהו שישיר בצורה אתנית: "פא- נא-נא מה, פא- נא-דה-מה-בה-בה.."
3. קפוארה זה מעניין לחצי שנייה, ואז זה אנשים שבועטים אחד בשני ל10 דקות משעממות, ואז אחד עושה תרגיל, עניין לחצי שנייה, ואז עוד 10 דקות שעמום.