הפוסט הזה ידון בקצרה בנושא: "איך בחורות אשכנזיות אוהבות שאומרים להן "נשתמע"
הן מרגישות ממש 88 אף.אם. כשאומרים להן את זה!
זה כאילו טל השילוני בכבודה ובעצמה תקעה להן אצבע בכוס. הקצנתי? קצת. בשביל הדרמטיות.
ואם כבר ב88 אף אם עסקינן – מה לגבי רוני ידידיה?
מה הקשר של בוב מארלי לשנסון צרפתי של ז'ק ברל, ולשיר של אבבא? ולמה אני צריך לשמוע אותן אחת אחרי השנייה?
רוני, אני ממשיך להקשיב לתחנה שלך בשבת כי אין משהו אחר לשמוע וזה הדבר היחידי שאני ואבא שלי מסכימים לגביו, אבל אתה לא צריך להוכיח לנו שאתה יודע מי זכה באורוביזיון של 76'. שים לנו פוליס ותן לנוח בשבת!